Le texte Le vocabulaire Les révisions
Yoma
Daf 39b
משנה: הָאוֹכֵל בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים כְּכוֹתֶבֶת הַגַּסָּה כָּמוֹהָ וּכְגַרְעִינָתָהּ וְהַשּׁוֹתֶה מְלֹא לוּגְמָיו חַייָב. כָּל הָאוֹכָלִין מִצְטָרְפִין לְכַכּוֹתֶבֶת וְכָל הַמַּשְׁקִין מִצְטָרְפִין לִמְלוֹא לוּגְמָיו. אָכַל וְשָׁהָ אֵין מִצְטָרְפִין׃
Traduction
Celui qui, au jour du Kippour, mange autant qu’une grosse datte (276)Cf. (Terumot 6, 1)., l’équivalent du fruit entier avec le noyau, ou qui boit une gorgée la bouche pleine, est coupable d’infraction au jeûne. Tout ce que l’on a mangé, (permis ou interdit) sera joint pour constituer la dite grandeur, ainsi que tous liquides avalés pour former ensemble la mesure prescrite. Cependant, le boire et le manger (en petites quantités) ne seront pas joints pour constituer la mesure interdite.
Pnei Moshe non traduit
מתני' האוכל ביה''כ ככותבת הגסה. כתמרה גסה והיא פחות מכביצה מעט ואע''ג דבכל מקום שעור אכילה בכזית היינו היכא דאכילה כתיבה אבל ביה''כ דאשר לא תעונה כתיב גמירי דבבציר מככותבת לא מיתבא דעתיה והוי מעונה ושעור זה לכל האדם דאפי' אדם גדול כעוג מלך הבשן מיתבא דעתיה מיהת פורתא בככותבת וכבר אמרינן בהלכה דלעיל דשיעורין הללו דמתניתין באכילה ושתיה דיה''כ לענין חיוב כרת מיתניא אבל לענין איסור אסור מן התורה אפי' בחצי שיעור או פחות ואין חייבין כרת ולא מלקות אלא על כשיעור וכן הוא בשאר שיעורין:
והשותה מלא לוגמיו. של כל א' וא' לפי מלא לוגמיו הוא השיעור וכמה מלא לוגמיו כל שאלו יסלקנו לצד אחד ויהיה אותו הצד בולט ונראה נקרא מלא לוגמיו ושיעור זה הוא באדם בינוני פחות מרביעית:
כל האוכלין מצטרפין וכו'. בין דברים המותרים בין דברים האסורים כגון פגול ונותר וחלב או דם וטבל ונבלות וטריפות הואייל ואכל אוכלין שהן ראויין לאכילת אדם מצטרפין לכשיעור וכן כל המשקין וחייב כרת משום האוכל או שותה ביה''כ:
אכל ושתה אין מצטרפין. ואע''ג דאכילה ושתייה מחד קרא נפקי וחד שמא הוא דשתייה בכלל אכילה הואיל ומשום יתובי דעתא הוא ובכה''ג לא מיתבא דעתיה:
משנה: אָכַל וְשָׁתָה בְּהֶעְלֵם אֶחָד אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת. אָכַל וְשָׁתָה וְעָשָׂה מְלָאכָה חַייָב שְׁתֵּי חַטָּאוֹת. אָכַל אוֹכְלִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לַאֲכִילָה וְשָׁתָה מַשְׁקִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִשְׁתִיָּה שָׁתָה צִיר אוֹ מוּרְיֵיס פָּטוּר׃ תִּינוֹקוֹת אֵין מְעַנִּין אוֹתָן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אֲבָל מְחַנְּכִין אוֹתָם קוֹדֶם שָׁנָה וְקוֹדֶם שְׁתַּיִם בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהוּ רְגִילִין לַמִּצְוֹת׃
Traduction
Celui qui a mangé et bu dans un même état d’ignorance n’est qu’une fois coupable et passible d’un sacrifice expiatoire; mais si dans le même état, il a mangé et travaillé, il est deux fois coupable (ce sont deux infractions d’ordre différents). Celui qui a mangé des objets que l’on ne peut pas manger (tellement ils sont mauvais), ou bu un liquide non potable, ou bu une sauce, ou du jus servant à confire, n’est pas coupable. On ne force pas les enfants de jeûner au jour du Kippour; mais on les initie progressivement à ce devoir un an ou deux avant le jour de l’obligation afin de les habituer à accomplir les préceptes religieux.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אכל ושתה בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת. כדאמרי' לעיל דמחד קרא נפקא וחד שמא הוא:
אכל ועשה מלאכה. דנפקי מתרי קראי:
חייב שני חטאות. אפי' בהעלם אחד:
שאינן ראוין לאכילה. כגון עשבים המרים ושרפים הבאושין:
שאינן ראוין לשתיה. כגון חומץ חי וציר או מורייס אפי' אכל ושתה מהן הרבה פטור מכרת אבל מכין אותו מכת מרדות:
מתני' תינוקות אין מענין אותן ביה''כ. אין חייבין למנוע מהן מאכל:
אבל מחנכין אותן. לשעות אם היה רגיל לאכול בשתי שעות ביום מאכילין אותו בשלש היה רגיל לאכול בשלש מאכילין אותו בארבע או בחמש או בשש הכל לפי כח הבן מוסיפין אותו לענות בשעות:
קודם שנה וקודם שתים וכו'. בגמרא מפרשינן להא:
הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. זֹאת אוֹמֵרֵת (שׁוּ) [שֶׁ]צָרִיךְ לְמַעֵךְ אֶת תֲלָלוֹ. דִּלֹ כֵן נִתְנֵי. כָּמוֹהָ וּכְגַלְעִינָתָהּ וּמִחֲלָלָהּ. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. כַכּוֹתֶבֶת נִמְרִית.
Traduction
La mesure adoptée par la Mishna, dit R. Yossé, prouve qu’il faut compter en serrant la partie creuse du fruit (ou la bulle collée au noyau); sans quoi, l’on eût dit: l’équivalent du fruit, du noyau, et de la cavité.
Pnei Moshe non traduit
גמ' זאת אומרת. מדקתני כמוה וכגרעינתה ותו לא א''כ ש''מ שצריך למעך את חללה כלומר דבהכי משערינן כשנתמעך חללה ואין החללה מהשיעור דאם לא כן אלא עם החלל משערינן ניתני כמוה וכגרעינתה וכחללה:
ככותבת נמרית. ממקום נימרין וכך הוא שנוי בתוספתא פ''ד האוכל ביום הכפורים ככותבת הגסה כמוה וכגרעינתה שבארץ ישראל חייב ר' שמעון בן אלעזר אומר אפי' ככותבת הנמרין והיא קטנה משל ארץ ישראל:
תַּנֵּי. מְלֹא לוּגְמָיו. מַה וּפְלִיג. מְלוֹא לוּגְמָיו. שֶׁהוּא נִיתַּן לְלוּגְמָא אַחַת. תַּנֵּי מִשֵּׁם בֵּית שַׁמַּי. מְלוֹא לוּגְמָיו כִּרְבִיעִית. רִבִּי חִייָה בַּר אָדָא בָעֵי קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. וְלָמָּה לֹא תַנִּינָתָהּ מִקּוּלֵּי בֵית שַׁמַּי וּמֵחוּמְרֵי בֵית הִלֵּל. אָמַר לֵיהּ. מִפְּנֵי לוּגְמוֹ שֶׁלְבֶּן אֲבַטִּיחַ שֶׁהָיָה מַחֲזִיק יוֹתֵר מֵרְבִיעִית.
Traduction
On a enseigné que R. Simon b. Eléazar adopte même comme mesure la petite datte de Nimrin. Quand à la gorgée, qu’entend-on par là? Est-ce que l’enseignement de la barayeta à ce sujet contredit la Mishna (et parle des deux joues pleines, ou non)? Non, on entend par là une seule gorgée (s’avalant d’un trait). On a enseigné au nom de Shammaï que, pour une telle gorgée, on entend une mesure d’un quart de cab (comptée comme moyenne). S’il en est ainsi, demanda R. Hiya b. Ada en présence de R. Mena, pourquoi ce cas n’est-il pas enseigné parmi ceux où Shammaï professe un avis moins sévère que Hillel (puisqu’il accorde ici qu’il faut une plus grande mesure que celle de Hillel pour qu’il y ait lieu de l’interdire)? C’est que, fut-il répondu, la gorgée qu’avalerait Ben-Abtiah (277)Mishna (Kelim 17, 12). contient plus d’un quart (et si Hillel se réfère à celle-ci, il accorde une mesure large).
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא שם ר' אליעזר אומר השותה מלא לוגמיו חייב:
מה ופליג. מה הוא מלא לוגמיו דהאי תנא דברייתא אם פליג על תנא דמתני' וסבירא ליה דדוקא מלא לוגמיו משני צדדיו הוא דבעינן או לא וקאמר דלא פליג אלא מלא לוגמיו שהוא ניתן ללוגמא אחת היא דקאמר וכדפרישית במתני':
מלא לוגמיו. שיעורו ברביעית כלימר דאם הוא כשיעור רביעית חייב:
ולמה לא תנינתה. בעדיות בין מקולי בית שמאי ומחומרי ב''ה דסתמא דמתני' כבית הלל היא וסברו מלא לוגמיו מצד אחד היא פחות מרביעית וחייב:
א''ל מפני לוגמו של בן אבטיח וכו'. שהיה אדם גדול ביותר כדתנינן בפי''ז דכלים אגרוף הגדול שיעורו כאגרופו של בן בטיח וכי איתשיל בבה''מ במלא לוגמיו של בן בטיח הוא דאיתשיל דהוי להו ב''ש לחומרא וב''ה לקולא:
וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל. תַּנֵּי. כָּל אֵילּוּ שֶׁאָֽמְרוּ. אֲסוּרִין בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל. יָצָא לַדֶּרֶךְ נוֹעֵל. הִגִּיעַ לְכַרַךְ חוֹלֵץ. וְכֵן בְּאָבֵל וְכֵן בִּמְנודֶּה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יוֹצְאִין בִּאִמְפִּלִיָּא בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין יוֹצְאִין. אָמַר רַב חִסְדָּא. מָאן דָּמַר. יוֹצְאִין. בִּאִמְפִּלִיָּא שֶׁל בֶּגֶד. וּמָאן דָּמַר. אֵין יוֹצְאִין. בִּאִמְפִּלִיָּא שֶׁל עוֹר. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן סְלַק לְגַבֵּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּלֵילֵי צוֹמָא רַבָּא. נְפַק לְגַבֵּי לְבוּשׁ סוֹלְיָסָה. אָמַר לֵיהּ. מָה הוּא דֵין. אָמַר לֵיהּ. אַיסְתְּנֵיס אָנָא. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן סְלַק לְגַבֵּיהּ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּלֵילֵי תַעֲנִיתָא. נְפַק לְגַבֵּהּ. לְבוּשׁ סוֹלְיָסָה. אָמַר לֵיהּ. מָה הוּא דֵין. אָמַר לֵיהּ. אַיסְתְּנֵיס אָנִי. רִבִּי סִמַיי חֲמוּנֵהּ נְפִיק בְּלֵילֵי תַעֲנִיתָא לְבוּשׁ סוֹלְיָסָה. חַד תַּלְמִיד מִן דְּרִבִּי מָנָא הוּרֵי לְחַד מִן קְרִיבוֹי דִנְשִׂיָא לְמַלְבֵּשׁ סוֹלְיָסָה. אֲמַר לֵיהּ. 39b אַן מִן הָדָא. אֲמַר לֵיהּ. מִן דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הוּא. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אַיסְתְּנֵיס הֲוָה.
Traduction
Au sujet de la défense de se chausser, il est dit: chaque fois que cette interdiction est prononcée, elle est suspendue en faveur de celui qui se met en route; en arrivant au premier village d’arrêt de la route, on se déchaussera. C’est ainsi qu’agiront l’homme en deuil et l’excommunié (274)Jér., (Yebamot 12, 1) ( 12c).. Selon l’avis des uns, on peut sortir en chaussons (impilia) le jour du Kippour; selon d’autres, c’est interdit. R. Hisda dit: le premier, qui l’autorise, parle de chaussons d’étoffe, le second parle de cuir. R. Isaac b. Nahman, pour se rendre auprès de R. Josué b. Levi la nuit du grand jeûne, alla chez lui en chaussons de feutre (solea). -Qu’est-ce cela, lui demanda le rabbi? -Excuse-moi, répondit R. Isaac, je suis trop délicat pour marcher nu-pieds. De même, R. Samuel b. Nahman avait agi ainsi la nuit d’un autre jeûne, pour cause de faiblesse. R. Saméï Hamona, sortant la nuit d’un jeûne, se couvrit les pieds de ces chaussons. Un disciple de R. Mena enseigna à l’un de ses parents que les femmes peuvent, au jour de jeûne, porter de tels chaussons. -D’où le sais-tu, lui demanda-t-on? -De ce que R. Josué b. Levi agissait ainsi. -Ceci ne prouve rien, lui fut-il répliqué, car R. Josué b. Levi jouissait d’une exception à cause de son état délicat.
Pnei Moshe non traduit
תני כל אלו שאמרו אסורין וכו'. בתשעה באב ובתענית צבור אם יצא לדרך נועל וכו' וגרסינן להא נמי בפ' בתרא דמועד קטן:
אית תניי תני יוצאין באמפלייא. של בגד ביה''כ ואית תניי תני וכו'. וגרסינן להא ביבמות בפרק י''ב בהלכה א':
סוליסא. זהו אנפלייא של בגד:
א''ל ר' יצחק לריב''ל מה היא דין מי התיר לך זה דס''ל כהתנא דהתוספתא דמכילתין פ''ד דגריס בנעילת הסנדל אפי' באנפליא של בגד וא''ל איסתניס אנא ומותר לכ''ע:
לחד מן קריבויי דנשיא. לאחד מהקרובים של בית הנשיא:
אן מן הדא. הוראה זו ממי הוא והשיב לו מדריב''ל וא''ל שאני ריב''ל דאיסתניס הוה:
וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה. אֲתִי חֲמִי. בִּרְחִיצָה הוּא אָסוּר. בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה לֹא כָל שֶׁכֵּן. תִּיפְתָּר בְּמָקוֹם שֶׁאֵין טוֹבְלִין. אוֹ קוֹדֶם שֶׁהִתְקִין עֶזְרָא טְבִילָה לְבַעֲלֵי קֶרִיִּין. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא רִבִּי ייָסָא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֵין קֶאִי אֶלָּא מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה. רַב הוּנָא אָמַר. אֲפִילוּ רָאָה עַצְמוֹ נִיאוֹת תוֹךְ חֲלוֹם. הֲווּ בְּעַייָן מֵימַר. וּבִלְבַד הָאִשָּׁה. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵא תְּרַווֵיהוֹן אָֽמְרִין. אֲפִילוּ מִדָּבָר אַחֵר. וְהָא תַנִּינָן. יוֹם הַכִּיפּוּרִים אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִייָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. וְתַנֵּי עֲלָהּ. בַּעֲלֵי קֶרִייִן טוֹבְלִין כְדַרְכָּן בְּצִנְעָה בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. אֵין קֶרִי אֶלָּא מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. פָּתַר לָהּ. בְּשֶׁשִּׁימֵּשּׁ מִטָּתוֹ מִבְּעוֹד יוֹם וְשָׁכַח וְלֹא טָבַל. וְהָא תַנֵּי. מַעֲשֶׂה בְרִבִּי יוֹסִי בַּר חֲלַפְתָּא שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ טוֹבֵל בְּצִנְעָה בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. אִית לָךְ מֵימַר בְּאוֹתוֹ הַגּוּף הַקָּדוֹשׁ בְּשׁוֹכֵחַ.]
Traduction
– ''Les relations conjugales sont interdites'', dit la Mishna. Cela ne va-t-il pas sans dire, puisque le bain (souvent exigible après ces relations) est interdit? Il se peut que cette défense ait en vue les localités où l’on ne se baigne pas après cet acte, ou l’époque avant laquelle Ezra a institué l’obligation du bain pour ceux qui sont atteints de blennorragie – (275)Suit un passage reproduit du (Berakhot 3, 4) Ê; Cf. Jér., (Taanit 1, 6) ( 64d)..
Pnei Moshe non traduit
איתא חמי. בתמיה בא וראה אם ברחיצה הוא אסור בתשמיש המטה לכ''ש דהא טבילה בעי ולמה לי למיתני בתשמיש המטה:
תיפתר במקום שאין טובלין. לקרי שאינן נוהגין בתקנה זו או דמתני' קודם שהתקין עזרא טבילה היא נשנית:
אין קרי אלא מתשמיש המטה וכו'. גרסינן להא לעיל בפ''ג דברכות בהלכה ד' עד אית לך למימר באותו הגוף הקדוש בשוכח. ושם מפורש:
הַמֶּלֶךְ עַל שֵׁם מֶ֥לֶךְ בְּיוֹפְיוֹ תֶּחֱזֶ֣ינָה עֵינֶי֑ךָ
Traduction
Le roi avait l’autorisation de se laver, en raison de ce qu’il est dit (Is 33,17): Tes yeux verront le roi dans sa splendeur;
Pnei Moshe non traduit
המלך. טעמא על שם מלך ביופיו וכו' לפיכך מותר ברחיצה. והכלה מפני איבה שלא תתגנה על בעלה ויהיה לה איבה ממנו:
וְהַכַּלָּה מִפְּנֵי אֵיבָה.
Traduction
et la fiancée, pour ne pas être haïe de son futur.
וְהֶחָיָה תִנְעוֹל אֶת הַסַּנְדָּל. דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. הֲוִינָן סָֽבְרִין מֵימַר עַל סוֹפָה. אַשְׁכַּח תַּנֵּי עַל כּוּלְּהוֹן.
Traduction
''La femme en couche pourra se chausser, selon l’avis de R. Eliézer''. On avait cru d’abord que cette dernière remarque (selon R. Eliézer) se rapporte seulement à la fin (la chaussure); mais on a trouvé que la discussion concerne aussi le reste.
Pnei Moshe non traduit
הוינן סברין מימר. מעיקרא על סופה היא דמיתני דברי ר''א דלא קאי אלא על הסיפא והחיה וכו' ולבתר כן אשכח תני בברייתא על כולהון קאי המלך והכלה ברחיצה והחיה בנעילת הסנדל הכל הוא מדברי ר' אליעזר:
Yoma
Daf 40a
הלכה: לָמָּה. שְׁתִייָה בִּכְלָל אֲכִילָה. אֵין אֲכִילָה 40a בִכְלָל שְׁתִייָה. מָנַיִין שֶׁהַשְּׁתִייָה בִּכְלָל אֲכִילָה. רִבִּי יוֹנָה שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. עַל כֵּ֤ן אָמַ֨רְתִּי֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כָּל נֶ֥פֶשׁ מִכֶּ֖ם לֹא תֹ֣אכַל דָּ֑ם. מָה נָן קַייָמִין. אִם בְּדָם שֶׁקָּרַשׁ. הָא תַנֵּי. דָם שֶׁקָּרַשׁ אֵינוֹ לֹא אוֹכֶל וְלֹא מַשְׁקֶה. אֶלָּא כִי נָן קָייָמִין. כָּמוֹת שֶׁהוּא. וְהַתּוֹרָה קָרָאת אוֹתוֹ אֲכִילָה. וְהָתַנֵּי. הִמְחָה הַחֵלֶב וּגְמָאוֹ. הִקְפָּה אֶת הַדָּם וַאֲכָלוֹ. [אִם יֵשׁ בּוֹ כְזַיִת] חַייָב. מָה עֲבַד לָהּ רִבִּי יוֹנָה. אֵינוֹ אוֹכֶל לְטַמְּאוֹ טוּמְאַת אוֹכְלִין וְלֹא מַשְׁקֶה לְטַמְּאוֹ טוּמְאַת מַשְׁקֶה. חָזַר רִבִּי יוֹנָה שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא.. וְנָֽתַתָּ֣ה הַכֶּ֡סֶף בְּכֹל֩ אֲשֶׁר תְּאַוֶּ֨ה נַפְשְׁךָ֜. מָה נָן קַייָמִין. אִם בְּטוֹעֵם טַעַם יַיִן לְתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל. וַהֲלֹא טַעַם יַיִן לִפְגָם הוּא. [אֶלָּא כֵן נָן קָייָמִין כָּמוֹת שֶׁהוּא. וְהַתּוֹרָה קָרָאת אוֹתוֹ אֲכִילָה.] רַבָּנִן דְּקַיסָרִין אָֽמְרֵי. תִּיפְתָּר בְּאִילֵּין אוֹרְזָנַייָה וְגּוֹמְנַנַּייָא. כָּל הַטָּפֵל לָאֲבִילָה כָּאֲכִילָה הִיא.
Traduction
Pourquoi n’est-on coupable qu’une fois d’avoir mangé et bu? C’est que l’action de boire est comprise dans celle de manger (faisant partie du même interdit) – (278)Suit un long passage reproduit (Maasser Sheni 2, 1),; Cf. (Shevuot 3, 2)..
Pnei Moshe non traduit
גמ' למה שתיה בכלל אכילה וכו'. האי למה אמתני' דפ''ג דשבועות בהלכה ב' הוא דקאי דגרסינן התם לכולה סוגיא דלקמן דתנינן שם שבועה שלא אוכל ואכל ושתה אינו חייב אלא אחת. משום דשתיה בכלל אכילה. והוי ליה כאוכל וחוזר ואוכל בהעלם אחד ואם אמר שבועה שלא אוכל ושלא אשתה ואכל ושתה חייב שתים. דאע''ג דכי אמר לא אוכל איתסר ליה נמי בשתיה וכי הדר ואמר לא אשתה הוה לן למימר דאין שבועה חלה על שבועה שאני הכא כיון דאמר ברישא לא אוכל והדר אמר לא אשתה גלי דעתיה דהך אכילה דאמר ברישא אכילה גרידתא היא ובהאי דאמר לא אשתה שתיה גרידתא היא דאין אכילה בכלל שתיה והוי להו שתי שבועות וחייב שתים:
מנין שהשתיה בכלל אכילה וכו'. כל זה הוא מבואר שם ובפרק ב' דמעשר שני בהלכה א' כמו שהובא מקצת הסוגיא לעיל בהלכה א' וכדציין הש''ס לקמן גרס בהלכתא קדמייתא עד הוי אומר זו סיכה וגי' דהכא מיושבת ביותר כמו שבארתי שמה וע''ש:
רִבִּי יוֹסֵה שָׁמַע שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל. וְאָכַל וְשָׁתָה. אֵינוֹ חַייָּב אֶלָּא אֶחָת. אָֽמְרוּן חֲבֵרַייָה קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. אָמוּר דְּבַתְרָהּ. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל וְשֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה וְאָכַל וְשָׁתָה. חַייָב שְׁתַּיִם. אָמַר לוֹן רִבִּי יוֹסֵי. אִילּוּ מִי שֶׁהָיוּ לְפָנָיו שְׁנֵי כִכָּרִים. וְאָמַר. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל כִּכָּר זוֹ. וְחָזַר וַאֲכַלָן }שְׁנֵיהֶן] כְּאַחַת. שֶׁמָּא אֵינוֹ חַייָב שְׁתַּיִם.
Traduction
vide
רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי פִינְחָס שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל. וְאָכַל אוֹכְלִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לַאֲכִילָה. וְשָׁתָה מַשְׁקִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִשְׁתִייָה. פָּטוּר. מִפְּנֵי שֶׁשָּׁתָה מַשְׁקִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִשְׁתִייָה. אֲבָל אִם [אָכַל אוֹכְלִין שֶׁהֵן רְאוּיִין לַאֲכִילָה.] שָׁתָה מַשְׁקִין שֶׁהֵן רְאוּיִין לִשְׁתִייָה חַייָב. לֹא שְׁבוֹעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל אָמַר. נִיחָא כְמַתְנִיתָן. דַּאֲנָן אָֽמְרִין. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל. כְּרִבִּי. דּוּ אָמַר. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל וְשֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה.
Traduction
vide
רִבִּי חִינְנָה שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. [הָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בְּהֶעְלֵם אַחַת אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא אַחַתת.
Traduction
vide
רִבִּי אַבָּא מָרִי שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא.] לֹֽא אָכַ֨לְתִּי בְאֹנִ֜י. אֶלָּא שָׁתִיתִי.
Traduction
vide
נִיחָא כְּמָאן דְּאָמַר. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל. וְשָׁתָה. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה. וְאָכַל. שְׁתִייָה בִּכְלָל אֲכִילָה. אֵין אֲכִילָה בִכְלָל שְׁתִייָה.
Traduction
vide
אִית דְּבָעֵי מִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. לֹֽא תוּכַ֞ל לֶֽאֱכֹ֣ל בִּשְׁעָרֶ֗יךָ יגו'. תִּירוֹשְׁךָ זֶה הַיַּיִן. יִצְהָרֶ֔ךָ זוֹ סִיכָה. וְהַתּוֹרָה קָרָאת אוֹתוֹ אֲכִילָה. וְאֵינוֹ מְחוּוָר. אִין תֵּימַר. מְחוּוָר הוּא. יִלְקוּ עָלָיו חוּץ לַחוֹמַה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. אֵין לוֹקִין חוּץ לַחוֹמַה אֶלָּא עַל מַעֲשֵׂר שֵׁינִי טָהוֹר שֶׁנִּכְנַס לִירוּשָׁלִַם וְיָצָא. וּמְנַיִין שֶׁאֵינוֹ מְחוּוָר. כְּהָדָא דְתַנֵּי. בַּשַּׁבָּת בֵּין סִיכָה שֶׁהִיא שֲׁלְתָּעֲנוֹג. גָרַשׂ בְּהִילְכָתָא קַדמִייָתָא.
Traduction
vide
מְנַיִין שֶׁהִיא מְחוּוָר בַּעֲשֵׂה. רִבִּי לָֽעְזָר בְשֵׁם רִבִּי סִימַיי. לֹא נָתַ֥תִּי מִמֶּ֖נּוּ לְמֵ֑ת. מָה נָן קַייָמִין. אִם לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתָכְרִיכִין דָּבָר שֶׁהוּא אָסוּר לַחַי. לַחַי הוּא אָסוּר. לֹא כָּל שֶׁכֵּן לַמֵּת. אֵי זֶהוּ דָבָר שֶׁהוּא מוּתָּר לַחַי וְאָסוּר לַמֵּת. הֲוֵי אוֹמֵר. זוֹ סִיכָה.
Traduction
vide
אַזְהָרָה לִמְלֵאכֵת הַיּוֹם כָּל מְלָאכָה֙ לֹ֣א תַֽעֲשׂ֔וּ. עוֹנֶשׁ וְהַֽאֲבַדְתִּ֛י אֶת הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִיא. אַזְהָרָה לְעִינּוּי הַיּוֹם כִּ֤י כָל הַנֶּ֙פֶשׁ֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא תְעוּנֶּה. עוֹנֶשׁ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא. אַזְהָרָה לִמְלֶאכֶת הַלַּיְלָה לֵית כָּאן. עוֹנֶשׁ לֵית כָּאן. אַזְהָרָה וְעוֹנֶשׁ לְעִינּוּי הַלַּיְלָה לֵית כְּתִיב.
Traduction
Il y a un avertissement biblique (279)Il justifie, par sa forme négative, l'obligation de sacrifice expiatoire en cas d'infraction par erreur. défendant de travailler en ce jour, conçu en ces termes (Lv 23, 27): vous ne ferez aucun travail; et la punition est ainsi énoncée (ib. 28): Je perdrai cette personne. Il y a un avertissement biblique prescrivant le jeûne, en ces termes (ib. 29): toute personne qui ne se mortifiera pas (ne jeûnera pas) et la punition est ainsi énoncée (ibid.): cette âme sera retranchée. Il n’y a pas d’avertissement qui défende le travail la nuit de cette solennité, ni de punition prévue, pas plus qu’il n’y a d’avertissement, ni de punition, prescrivant de jeûner en cette nuit.
Pnei Moshe non traduit
אזהרה למלאכת היום. וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה:
ועונש. למלאכת היום דכתיב וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי את הנפש ההיא:
אזהרה לעינוי יום כי כל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה. וילפינן עצם עצם ממלאכה מה מלאכה ענש והזהיר אף עינוי ענש והזהיר:
אזהרה למלאכת הלילה וכו'. ואלו ללילה אין כאן עונש מפורש לא למלאכה וכן לית כאן אזהרה למלאכת הלילה:
ועונש לעינוי הלילה לית כתיב. כלומר וכן לענוי הלילה לא כתיב עונש מפורש דאלו הוה כתיב במלאכת הלילה עונש ואזהרה ובעינוי הלילה אפי' עונש בלחוד הוה מצינן למילף עינוי הלילה ממלאכת הלילה כמו דילפינן אזהרה לעינוי היום ממלאכת היום כדלעיל אבל השתא דאין כאן מפורש בלילה כלל מהיכא נפקא לן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source